<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תק"מ</h1>
<h2>דף כה:</h2>
ומה פכין קטנים שטהורין בזב כו' ומפרש טעמא משום דאינן מטמאין אלא מאוירן ואין הזב יכול להכניס ידו לאוירא. (כי) הא דאמרי' בשחיטת חולין [קכ"ה ע"א] פר' (כל הבשר) [העור והרוטב] גבי קולית של נבילה וקולית השרץ נקובין מטמאין במשא אבל לא במגע. ואמרי' התם כמה נקובתן כחוט השערה. והכא בענן כדי הכנסת אצבע. ואפי' בנקב בכעדשה טהור. תריץ בפכין קטנים שנגמרה עשיית' ואין דעתו להרויח יותר הנקב ואין סופו לירקב. אבל גבי קולית כיון שנרקבה כחוט השערה סופו לירקב ויהיה הנקב רחב ובא לכלל מגע. תדע דהא אם חישב עליה לנוקבה ואע"פ שלא ניקבה טמאה ואילו גבי כלים לא מהניא ליה מחשבה.
